חולית מחצבים 2004 בע"מ נ' מגדל חברה לבטוח בע"מ

ב"כ הנתבעת: עו"ד אלקלעי

פסק דין

רקע

הנתבעת, חברת מגדל חברה לביטוח בע"מ, ביטחה משאיות ונגררים שבבעלות התובעת, חברת חולית מחצבים 2004 בע"מ. לחלק מן רכבים המבוטחים נגרמו נזקים כתוצאה משלושה אירועי גניבה שונים. בין התובעת לנתבעת נתגלעו חילוקי דעות בנוגע לפיצוי וגובהו, ומטעם זה הוגשה התביעה דנן על סך של 372,385 ₪. לכתב התביעה צורפו פוליסת הביטוח, אישורי הגשת תלונות למשטרה וחשבוניות הנוגעות לנזקים.

לאחר הגשת התביעה החלו הצדדים במו"מ שהסתיים בהסדר פשרה שהוגש לבית-המשפט ובו הגיעו הצדדים להסכמה לפיה הנתבעת תשלם לתובעת סך כולל של 330,684 ₪, בתנאים המפורטים בהסדר, לרבות קיזוז דמי השתתפות עצמית בסך 36,750 ₪. הצדדים ביקשו כי ינתן להסכם הפשרה תוקף של פסק דין, אולם הוסיפו והודיעו כי "מאחר וקיימים חובות פרמיה והשתתפות עצמית למגדל (המפורט בתדפיסים הרצ"ב – הסכומים בתדפיסים לא נתונים במחלוקת), אשר לא סולקו על ידי התובעת בקשר עם הפוליסות נשוא המשאיות בסעיף 1, ופוליסות אחרות, ומאחר והנתבעת מבקשת לערוך קיזוז של חובות אלו, ומהצד האחר, התובעת טוענת כי לא ניתן לבצע את הקיזוז (כולו או חלקו) הרי שמבוקש מבית-המשפט הנכבד, לקבוע מועד דיון לשמיעת טיעונים קצרים בע"פ לצורך הכרעה בשאלת הקיזוז" [ההדגשה במקור]. להסכם צורפו תדפיסים פנימיים של משרד ב"כ הנתבעת, בהם צוינו חובות של כ-144,000 ₪, שלטענת הנתבעת לגבי כ-120,000 ₪ אף ניתנו פסקי דין והחלו הליכי הוצאה לפועל. אציין כי אף שבהסכם הפשרה נטען כי מדובר, בין השאר, בחובות הנובעים מן הפוליסות נושא התביעה, בדיון נטען כי מדובר בחובות הנובעים מפוליסות אחרות (עמ' 4 שורה 10).

טענות הצדדים

בפתח הדיון התייצב בא-כוחה של חברה שלישית – חברת הבינלאומי ליסינג – שאינה בעלת דין בהליך שלפני, וטען כי מרשתו הנה בעלת שיעבוד על שניים מכלי הרכב נושא התביעה ועל כן הוא מבקש ליטול חלק בדיון. לאחר שמיעת טענות הצדדים וב"כ החברה הנוספת בנושא, החלטתי לדחות את הבקשה להצטרף לדיון (ראו החלטה מ-1/6/10).

בדיון לגופו טענה הנתבעת, כי בשלו כל התנאים לקיומו של קיזוז מכוחם של תקנה 52 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 ושל סעיף 53 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, וזאת משום שמדובר בסכום קצוב, שלגבי חלק משמעותי ממנו (כ-120,000 ₪) "אף הטילה חברת מגדל עיקול עצמי על כספים שמגיעים לחולית לטובת תגמולי ביטוח, עיקולים שאושרו על ידי רשם ההוצל"פ" [עמ' 4 שורות 4-3]. ב"כ הנתבעת מדגיש כי לא הובאו כל ראיות בנוגע לנושים אחרים של התובעת, וכן טען כי "שלחנו מספר הודעות קיזוז".

התובעת מתנגדת לביצוע הקיזוז. לטענתה יש בכך העדפת הנתבעת על פני נושים מובטחים אחרים של מרשתו. בנוסף הוא טוען כי לא התקיימו התנאים הנדרשים לביצוע הקיזוז, הן משום שלא מדובר בסכום קצוב, הן משום שלא נשלחה הודעת קיזוז, והן משום שבאחד מתדפיסי החוב רשום חייב נוסף יחד עם התובעת, ומכאן שלא חל כלל ההדדיות שביסוד דיני הקיזוז.

דיון והכרעה

אני נותן תוקף של פסק דין להסכם אליו הגיעו בעלי הדין, ופרטיו המלאים הועלו על הכתב ונמצאים בתיק בית-המשפט.

אשר לטענת הקיזוז: סעיף 53(א) לחוק החוזים (חלק כללי) קובע כי: "חיובים כספיים שצדדים חבים זה לזה מתוך עסקה אחת והגיע המועד לקיומם, ניתנים לקיזוז בהודעה של צד אחד למשנהו; והוא הדין בחיובים כספיים שלא מתוך עסקה אחת, אם הם חיובים קצובים". מדובר בטענת הגנה, ומכאן שנטל ההוכחה להראות כי נתקיימו התנאים לקיזוז מוטל על הנתבעת הטוענת את הטענה.

בענייננו, בחרו הצדדים לטעון טענות קצרות על-פה, והגישו מספר מצומצם ביותר של מסמכים מבלי שנשמעו עדים. שמעתי את הטענות, עיינתי במסמכים שצורפו לכתב התביעה ולהסכם הפשרה, ומצאתי כי הנתבעת לא הרימה את הנטל להוכיח את טענת הקיזוז שהעלתה. יתרה מכך, אף שמטיעוני הצדדים עולה שמערכת היחסים ההדדית היא מורכבת וכוללת מספר הליכים משפטיים, לרבות עיקולים והליכי הוצאה לפועל, וכן עולה כי יתכן ולהכרעה תהא השפעה על צדדים שלישיים, בהם נושים מובטחים, בפועל הוצגה נגזרת עובדתית מצומצמת וצרה ביותר, ואין באפשרותי לקבוע אם מתקיימים (או לא מתקיימים) התנאים לקיזוז.

כך, למשל, תנאי לביצועו של קיזוז הינו הודעה של צד אחד למשנהו. בתי המשפט הקלו בתנאי זה עד מאוד, ואף הכירו באפשרות שטענת קיזוז שנכללה בכתבי טענות תיחשב כהודעת קיזוז (ע"א 5795/90 סקלי נ' דורען בע"מ, פ"ד מו(5) 811 (1992); ע"א 636/89 כחולי נ' בנק ברקליס דיסקונט בע"מ, פ"ד מה(3) 265 (1991); מ' מאוטנר, קיזוז, דיני חיובים – חלק כללי (תשנ"ד-1994), עמ' 526-518). במקרה הנוכחי העלו באי כוח הצדדים טענות סותרות – ב"כ התובעת טוען כי "אין פה הודעת קיזוז" ואילו ב"כ הנתבעת טוען כי "שלחנו מספר הודעות קיזוז" – אולם איש מבעלי הדין לא הביא כל ראיה לטענותיו. עיון בכתב התביעה ובמסמכים שהוצגו אינו מצביע, ולוּ ברמז, על הודעת קיזוז כלשהי, וברי כי אין די בטענתו הכללית (והשנויה במחלוקת) של ב"כ הנתבעת כי נשלחו הודעות קיזוז. המקום היחיד שבו עלתה טענת הקיזוז הנה הסדר הפשרה, בשלב מאוחר של הדיון. יתכן, כמובן, כי נשלחו הודעות קיזוז כלשהן או שהנתבעת יצרה מצגים קודמים העולים כדי הודעת קיזוז, אלא שאלו לא הובאו בפני בית-המשפט.

זאת ועוד, כאמור למעלה, מטיעוניהם של בעלי הדין עולה תמונה מורכבת של מערכת היחסים ההדדית באורח המשליך על אפשרות הקיזוז. כך, בין השאר, מטיעוני הנתבעת התברר שבנוגע לחלק מן החובות החלו הליכי הוצאה לפועל ואף הוטלו עיקולים, אולם לא ברור מה מצבם של הליכים אלו, מה מצב הגבייה באותם תיקים. כן עולה כי קיימים נושים נוספים, שחלקם נושים מובטחים, אם כי לא הוצגו ראיות הנוגעות למעמדם של נושים אלה. משמעות הדבר היא שלהכרעה בסוגיית הקיזוז עשויה להיות השלכה על צדדים שלישיים, אלא שאף שסוגיית התחרות שבין נושה מובטח לבין חייב המבקש להפעיל טענת קיזוז הנה סוגיה מורכבת (מאוטנר, שם, 567-564), לא נטענו בפני טיעונים שיאפשרו הכרעה בסוגיה זו במקרה הנוכחי. בנוסף, לגבי חלק מן החוב, בסך 5,382 ₪, אכן לא מתקיימת הדדיות שהיא תנאי לקיזוז, שכן החוב לנתבעת הוא חוב המשותף לתובעת ולחברה נוספת, אם כי בנוגע למרבית החוב נראה כי אכן קיימת הדדיות.

לשלמות התמונה אציין כי אינני מקבל את טענת ב"כ התובעת שאין מדובר בחוב קצוב, שכן כאמור בהסכם הפשרה מדובר בסכומים שאינם שנויים במחלוקת.

סוף דבר

לא הוצגו ראיות שיאפשרו הכרעה בטענת הקיזוז במקרה הנוכחי, ועל כן אני קובע כי לא הוכח שנתקיימו התנאים לביצוע הקיזוז. כאמור למעלה, ניתן תוקף של פסק דין להסכם שבין הצדדים.

למען הסדר הטוב, והואיל ומערכת היחסים שבין הצדדים כוללת מספר רב של פוליסות ביטוח ואין לשלול אירועי ביטוח נוספים גם בעתיד, יובהר כי אין בהכרעתי קביעה עקרונית בנוגע ליחסי הצדדים ולאפשרות הקיזוז, אלא רק הכרעה המתבססת על העובדות שהוצגו במקרה הנוכחי.

ניתן היום, י"ד אלול תש"ע, 24 אוגוסט 2010, בהעדר הצדדים.